• דויד אנוך

יפי הבלורית והתואר במשפטים

(פורסם לראשונה ב- ״הארץ״ 23.8.2022)

קשה לעמוד בקצב האירועים שעוולות ממסדיות כרוכות בהם, אבל בכל זאת בולטים בחומרתם הצעדים האחרונים שמדינת ישראל נוקטת נגד ארגוני זכויות אדם בשטחים. אחרי הכרזה נפסדת על שישה ארגונים כאלה כארגוני טרור (אדמיר, אל־חק, סניף פלסטין של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד, איגוד ועדות החקלאים, ארגון ועדת הנשים ומוסד המחקר "ביסאן"), פשטו לפני כמה ימים כוחות הצבא המוסרי בעולם על משרדיהם ועל זה של עוד ארגון שביעי (ועדות הבריאות), "החרימו" ציוד רב ערך ואטמו משרדים. אלוף הפיקוד דחה את ההשגות שהוגשו לו על ידי הארגונים, ואין צורך לומר שכל זה נעשה ללא הליך, ולו בעל מראית עין, של הגינות, ובלי שנחשפו ראיות או שניתנו נימוקים להחלטה.


אירועים אלה בולטים בחומרתם גם על הרקע המביש של שאר פעולות הממשלה הנוכחית בשטחים הכבושים, משני טעמים. ראשית, מדובר בארגוני זכויות אדם מובהקים. אלה הארגונים, שרק משטרים אפלים ברחבי העולם הופכים למטרה. ושנית, אין למדינת ישראל הגדולה — על צבאה, ושב"כה, ויכולות הסייבר המופלאות שלה — ולו בדל ראיה שתתמוך בהאשמות הקשות ששר הביטחון ושלוחיו לא מהססים להעלות שוב ושוב.


כמובן, לאזרח פשוט כמוני אין גישה לחומר מסווג. אבל ישראל הודיעה, שהעבירה את הראיות שבידיה למדינות רבות אחרות, ואף לא אחת מהן לא השתכנעה שיש בהן ממש. וזאת, במציאות שבה הזירה הבינלאומית מעולם לא היתה כה מנוכרת למאבק הפלסטיני. ואף על פי כן, גם במציאות הבינלאומית הזאת — לא הצליחה מדינת ישראל לשכנע אף אחת מידידותיה בעולם, ולו באופן חלקי או ראשוני, בטענה שהארגונים הנ"ל הם ארגוני טרור.


לנוכח עובדה מדהימה זו, מי שעודנו מאמין בשקרים של משרד הביטחון והעומד בראשו משול למי שעוצם את עיניו ומסרב בתוקף לראות את מה שנמצא היישר מולו.


וכמו במקרים רבים בעבר, רבים מהלוחמים המרכזיים בחזית הזאת הם משפטנים. הרי אי אפשר להוציא הכרזה מופרכת כמו זו שהוציא שר הביטחון בלי אגף משפטי שלם, שיספק את המלים ה"מקצועיות" ה"נכונות", האובייקטביות לכאורה, כדי לכסות את ערוותה.


יועצים משפטיים חתומים על מכתבי איום נגד עורכי דין ישראלים, המייצגים את הארגונים הפלסטיניים (כולל בהשגה על עצם הכרזתם כארגוני טרור — וכי כיצד אמורים הארגונים להתגונן משפטית מפני ההכרזה הזאת אם לא באמצעות עורכי דין?) יועצים משפטיים ניסחו את צווי הסגירה של המשרדים, שהודבקו על הדלתות המרותכות של הארגונים בתום הפשיטה.


ואנו, עמיתי ואני, המלמדים בפקולטות ובבתי הספר למשפטים ברחבי הארץ — איננו יודעים לאן נוליך את החרפה; הנה לפנינו משפטנים, תלמידינו ותלמידותינו בעבר, שעושים כל שהם יכולים כדי לפגוע בארגוני זכויות אדם, כאשר שום דבר במצפונם המקצועי אינו מתקומם נגד פעולה שלטונית דכאנית, שאינה מגובה בצל צלה של ראיה.


משפטן יקר, משפטנית יקרה: אם נותר בכם ולו צל חיוור של עמוד שדרה, של גאווה מקצועית במקצוע הזה, המוכה והחבול, שמסתבר כי אין תהומות שלא יוכל להידרדר אליהם, אבל במיטבו הוא עדיין עיסוק נאצל ומועיל; אם ברצונכם להיות מסוגלים לחשוף את פרצופכם (ואת קורות חייכם) לפני אנשים עיוורים פחות, בארץ ובעולם — סרבו להיות חלק מהתהליך של ההידרדרות החמורה הזאת.


הבהירו לאלה שעבורם אתם עובדים, שאתם בראש ובראשונה משרתיהם של הציבור ושל ערכים דמוקרטיים בסיסיים. הבהירו כי תיעוד הפרות זכויות אדם בשטחים הכבושים — גם אם הוא מכאיב לשר ביטחון כזה או אחר, גם אם סביר שהוא יגיע בסופו של דבר לבית הדין הבינלאומי בהאג — אינו בלתי חוקי, ובוודאי שאיננו מעשה טרור. הבהירו להם, שהמונח "טרור משפטי" הוא סתירה מתועבת, ושמי שמשתמש בו חושף את העובדה שטרור של ממש אין כאן. סרבו לחתום על מכתבי אזהרה. סרבו להגן על החלטות מבישות אלה בבג"ץ ובערכאות אחרות.


כל אדם מוסרי ראוי שיתנגד לכיבוש. זכויות אדם אמורות לעמוד בראש מעייניו של כל אדם הגון — ובעניין זה משפטנים אינם אמורים להיות יוצאי דופן. אבל היחס שבין החלטות, בוודאי כאלה שפוגעות בזכויותיהם של רבים, לבין ראיות הוא לחם חוקו של כל משפטן שמכבד את עצמו ואת מקצועו.


אם אינכם רואים פגם כלשהו בהחלטה נגד גורמים שוחרי שלום, שמתקבלת ללא צל צלה של ראיה — מה שנותר מהתואר משפטנים לגביכם הוא רק קליפה ריקה, לא יותר ממכבסת מילים.


משפטנים אתם לא.

A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

press to zoom
unnamed-1
unnamed-1

press to zoom
Between Fragmentation and Democracy
Between Fragmentation and Democracy

press to zoom
A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

press to zoom
1/18