top of page
  • אלון הראל

הרהורים נוגים על צדק ומשפט

(פורסם בגרסה ערוכה ב"הארץ" ביום 3 בינואר 2011)

חשבו לרגע כי פעיל בארגונים יהודים באנגליה נשפט על עבירה של ניהול עסק ללא רשיון עסק. בגזר הדין בו מוטל על הנאשם עונש חריג בחומרתו כותב השופט כי החליט להחמיר עם הנאשם משום שהקלה עם הנאשם יש בה משום מסר שלילי לפזורה היהודית באנגליה שהפרת חוק באנגליה הינה משתלמת. למזלנו אירוע דמיוני זה לא יקרה באנגליה של היום ואם חלילה יקרה ערכאת הערעור תזכיר לשופט כי אדם המורשע בניהול עסק ללא רשיון עסק נשפט ונענש בגין העבירה אותה ביצע ולא בגין פעילותו הפוליטית בארגונים יהודים או בגין השתייכותו לקהילה היהודית.

אלא שבישראל של שנת 2010 יכול השופט זכריה ימיני מבימ"ש השלום ברמלה לכתוב את הדברים הבאים (בבואו לגזור את דינו של נורי אלעוקבי): "העובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם. סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כענין של מה בכך."

במלים פשוטות יותר ומשפטיות פחות קובע השופט ימיני הלכה חדשנית לפיה פעילות פוליטית חוקית למען זכויות הפזורה הבדואית היא נסיבה מחמירה במשפט פלילי. האם יחמיר השופט גם בעונשו של עולה מרוסיה הפעיל בארגוני עולים כדי להבטיח שלא יהיה בגזר הדין "משום מסר שלילי" לציבור העולים? ומה יהיה גורלה של אישה אתיופית לסבית הפעילה בארגונים פמיניסטיים, ארגוני עולים וכן ארגונים הנאבקים באפליית לסביות? האם תיענש בחומרה משולשת כדי להבטיח מסר חינוכי לנשים לאתיופים וללסביות?

לו אני הייתי שופט הערעור באירוע זה הייתי סוטה במקצת מכללי הנימוס המחייבים שופטי ערכאת ערעור וממליץ בחום לשופט ימיני לחזור ולחבוש את ספסל הלימודים בפקולטה למשפטים ולשנן את השיעור הראשון בקורס היסוד במשפט פלילי או אולי לחזור אל שיעורי היסוד באזרחות בו לומדים תלמידי התיכון כי אדם נשפט ונענש בגין מעשיו הפליליים ולא בגין פעילותו הפוליטית או השתייכותו האתנית. מכל מקום אם גזר דין זה לא ישונה בערעור הוא יכתים את מערכת המשפט בישראל וילמד בסופו של יום במסגרת שיעורי האזרחות כאחד מפסקי הדין הגרועים ביותר בהיסטוריה של שיטת המשפט הישראלית.

bottom of page