מכתב למתלבטים באוניברסיטת חיפה

רבים הופתעו מן הפחדנות וההתקרנפות של ראשי אוניברסיטת חיפה:הנשיא פרופסור אהרון בן-זאב והרקטור פרופסור דוד פרג'י. די היה במאמר בודד במעריב וכמה קריאות קרב של תנועת "אם תרצו" כדי להבטיח שהנהלת אוניברסיטת חיפה תריע בחצוצרות, תכריז על האוניברסיטה כעל אוניברסיטה ציונית, תנזוף באופן פומבי בדיקנית הפקולטה למשפטים, תאסור עליה להתראיין ותכריז תחת כל עץ רענן כי היא אוניברסיטה נאמנה וצייתנית לחזון של "אם תרצו". לא נדרש מאמץ מיוחד כדי להבטיח שחברי ההנהלה הנכבדים יניפו דגלי כחול לבן אל על ויורידו אל חצי התורן את ההתחבטות האישית והקולקטיבית האותנטית של חברי הפקולטה למשפטים בשאלות של זהות אישית וקולקטיבית. אין לי ספק כי אפילו הכנופיות שנהלו את הקרב התקשורתי נגד הפקולטה למשפטים לא צפו ניצחון מהיר ומתוק כל כך ועם הניצחון (כך אני מאמין ילמדו בקרוב חברי ההנהלה) יגדל גם התיאבון לנצחונות נוספים.

אלא שאסור לה לקהילת המתחבטים של אוניברסיטת חיפה להפקיר את המערכה. אומנם את ההמנון ישירו בפקודה בטקס הבוגרים הקרוב באוניברסיטת חיפה. אלא שלא הכול חייבים להיות נוכחים בטקס זה. הרקטור ללא ספק מכוח תפקידו יהיה נוכח בטקס וישיר בקול גדול, גם הדיקנית מתוקף תפקידה תהייה בטקס ואולם חברי הסגל האחרים והסטודנטים רשאים עדיין (עד התקנת חובת נוכחות ומצלמות שיתעדו את הנוכחות) להשתתף בטקס אלטרנטיבי באותה השעה ממש – טקס שאת תוכנו וצורתו יקבעו הם. יתכן אפילו (ויתכן גם שלא) שבטקס זה תושר שירת התקווה אלא שהיא תושר מתוך רצון בחירה ותקווה ולא מכוח השתעבדות לצווים השרירותיים של הנהלה מפוחדת. אני אשמח להיות מוזמן לטקס אלטרנטיבי זה ולראות שם שמחה אמיתית של בוגרים מתלבטים ולא עדר שפוף של תלמידים צייתנים.