• hujilawblog

הסמכות לקבוע את כללי המשחק בדמוקרטיה

זהו גילוי דעת של 81 מרצים למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. גילוי הדעת נשלח ב- 21.11.11 ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

אנו סבורים שהצעות החוק הנדונות בימים אלה בכנסת, שבהן מוצע לשנות הסדרים מסוימים בדבר הרכב הוועדה לבחירת שופטים והכשירות לכהונה כנשיא בית-המשפט העליון, הן בלתי ראויות. תיקוני חקיקה אלה הם שימוש לרעה בכוחו של הרוב. כמשפטנים העוסקים בהוראה ובמחקר בישראל, אשר מזדהים עם ערכי היסוד של המשפט הישראלי,ובלי קשר לעמדותינו הפוליטיות, אנו מבקשים להביע את הדאגה העמוקה שלנו מהצעות אלה וממה שהן מבטאות.

הכנסת ממלאת בו-זמנית שני תפקידים שונים: ראשית, היא מפעילה סמכויות "חוקתיות", במובן זה שהיא קובעת את שיטת המשטר שלנו, ובכלל זה שיטת הבחירות, חלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון ואופן הבחירה והמינוי של נושאי משרה ברשות המבצעת וברשות השופטת. בה בעת, הכנסת מפעילה גם סמכויות "פוליטיות". היא בית הנבחרים, שחבריה אמורים לייצג את הציבור ולהכריע בסוגיות השנויות במחלוקת ציבורית בהתאם לעמדות השונות של ציבור הבוחרים. דואליות זו בפעולתה של הכנסת מחייבת זהירות רבה בהפעלת הסמכויות ה"חוקתיות".

בהפעלת הסמכויות ה"חוקתיות" שלה על הכנסת להתבסס על שיקולים עקרוניים בלבד בדבר כללי המשחק המיטביים. זו מהותה של דמוקרטיה שמשמעותה לא רק שלטון הרוב המזדמן אלא שמירה על כללי המשחק הדמוקרטי שיבטיחו גם תחלופה בשלטון ופיקוח עליו. שינוי כללי המשחק הוא פסול אם תכליתו להבטיח את מינויו של אדם מסוים לתפקיד או לקדם אינטרסים של התומכים בשינוי. דרך לבחון את ההבחנה בין השיקול העקרוני המותר לזה האישי והפסול היא לשאול: האם התומכים בהצעת החוק היו תומכים בה אילו היו באופוזיציה? אם התשובה היא שלילית משמע שהחוק מקדם אינטרסים כיתתיים וקידומו פסול.

דרך המלך להבטיח שכללי המשחק הדמוקרטיים ישונו לתכלית ראויה בלבד היא באמצעות הטלת מגבלות מיוחדות על הליכי השינוי של הכללים החוקתיים, למשל בדרך של רוב מיוחד שיחייב הסכמה של לפחות חלק מחברי האופוזיציה, לאחר דיון ציבורי מקיף ולא במחטף. למרבה הצער אין בישראל מגבלות כאלה. הצעות החוק הנדונות היום חושפות את הצורך ליצור מנגנונים שיצמצמו את הסכנה מפני שימוש לרעה בכוחו של הרוב. מנגנון אחד כזה הוא עיכוב מועד תחילת התוקף של שינויים בכללי המשחק לתקופת זמן ארוכה מספיק (למשל עד לאחר הבחירות לכנסת הבאה). לפי מנגנון זה, שינוי כללי המשחק הוא אסור אם ידועה התוצאה הקונקרטית הנובעת מיישום הכללים החדשים, שכן אז רב החשש שהשינוי נועד להיטיב או להרע עם אדם מסוים או לקדם או לפגוע באינטרסים של קבוצה מסוימת בחברה.

בהתאם לכך, הכנסת תהיה רשאית לשנות את הכלל שנקבע לעניין תקופת הכהונה המזערית של נשיא בית-המשפט העליון, אך כדי למנוע את החשש שהשינוי נועד לשם הבטחת מינויו של אדם מסוים לתפקיד או מניעת מינויו של אחר, וכדי לוודא שהוא מבוסס על תפיסה עקרונית בסוגיה זו, השינוי יכנס לתוקף רק בעוד כמה שנים ולא באופן מיידי. באופן דומה, הכנסת תהא רשאית לשנות את אופן הבחירה של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים (וכן לשנות את הרכב הוועדה או את דרך המינוי של שופטים), אך כדי להבטיח שתכלית השינוי היא עניינית ולא פרסונלית, יכנס השינוי לתוקף לאחר הבחירות הבאות לכנסת. לגופו של עניין, בבואה לדון בסוגיית ייצוג האופוזיציה בקרב עורכי הדין תיטיב הכנסת לעשות אם תבחן גם את אופן הבטחת הייצוג האותנטי של האופוזיציה בכנסת.

אנחנו קוראים לכנסת לשמור על העקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי, ולכבד את ההבחנה בין סמכויותיה ה"חוקתיות" לבין אלה ה"פוליטיות". תוכנן של הצעות החוק הנדונות בימים אלה והטעמים המוצגים לתמיכה בהן מעוררים חשש כבד שמדובר כאן בשימוש לרעה בכוחו של הרוב לשינוי כללים חוקתיים מתוך אינטרסים כיתתיים צרים. אם סבורה הכנסת ששינוי כללי המשחק נכון הוא לטווח הארוך, עליה לקבוע ייכנסו לתוקף רק לאחר כינוסה של הכנסת הבאה.

כללי המשחק הפוליטי בדמוקרטיה לא נועדו להבטיח את האינטרסים של צד מסוים במערכת הפוליטית. הבסיס לקיום משותף בשלום של חברה שיש בה חילוקי דעות עמוקים בסוגיות שונות הוא שמירה על הגינות בסיסית וכיבוד כללי המשחק. אל לנו להשמיט את הבסיס הזה ולהשתמש בסמכות לקבוע את כללי המשחק לכלי במאבק הפוליטי.

1. ד"ר עילי אהרנסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 2. ד"ר עינת אלבין, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 3. פרופ' דוד אנוך, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 4. ד"ר קטיה אסף, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 5. ד"ר יפעת ביטון, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 6. פרופ' ליאורה בילסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 7. פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 8. ד"ר בנימין בלום, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 9. פרופ' איל בנבנישתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 10. פרופ' ארנה בן-נפתלי, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 11. ד"ר אילן בנשלום, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 12. פרופ' גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 13. פרופ' מירי גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 14. ד"ר אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 15. פרופ' דוד גליקסברג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 16. פרופ' ישראל גלעד, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 17. ד"ר חאלד גנאים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 18. פרופ' חיים גנז, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 19. פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 20. פרופ' עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 21. פרופ' חנוך דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 22. פרופ' יוסי דהאן, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 23. פרופ' גיא דוידוב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 24. ד״ר רונית דוניץ-קידר, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 25. ד"ר אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 26. פרופ' יואב דותן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 27. פרופ' עומר דקל, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 28. עו"ד אסף דרעי, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 29. ד"ר ענת הורוויץ, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 30. פרופ' משה הירש, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 31. פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 32. ד"ר גיא הרפז, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 33. פרופ' עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 34. פרופ' נטע זיו, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 35. ד"ר רות זפרן, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 36. פרופ' רון חריס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 37. ד"ר דורון טייכמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 38. ד"ר צבי טריגר, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 39. פרופ' עמרי ידלין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 40. פרופ' יונתן יובל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 41. פרופ' אמנון להבי, בית-הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 42. פרופ' דפנה לוינסון-זמיר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 43. ד"ר רותי לזר, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 44. פרופ' נתן לרנר, בית-הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 45. ד"ר מרגית כהן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 46. פרופ' שי לביא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 47. פרופ' סוזי נבות, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 48. פרופ' ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 49. פרופ' גיא מונדלק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 50. ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 51. ד"ר פאינה מילמן-סיון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 52. ד"ר יוסי נחושתן, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 53. ד"ר אילן סבן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 54. ד"ר גילה סטופלר, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 55. פרופ' רובי סיבל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 56. ד"ר עידו פורת, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 57. ד"ר טליה פישר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 58. פרופ' סיליה פסברג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 59. פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, בית-הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 60. ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 61. ד"ר סילביאן קולומבו, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 62. ד"ר רינת קיטאי-סנג'רו, המרכז האקדמי למשפט ועסקים 63. פרופ' קלוד קליין, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 64. גב' חנה קוצר ספיר, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 65. פרופ' רועי קרייטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 66. ד"ר שלי קרייצר-לוי, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים 67. ד"ר טלי קריצמן-אמיר, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים 68. פרופ' דוד קרצמר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 69. פרופ' יורם רבין, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 70. פרופ' פרנסס רדאי, בית-הספר למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למינהל 71. פרופ' אמנון רובינשטיין, בית-הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 72. ד"ר איסי רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 73. פרופ' אוריאל רייכמן, המרכז הבינתחומי הרצליה 74. ד"ר אמנון רייכמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 75. ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה 76. ד"ר ראם שגב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 77. ד"ר דוד שור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 78. פרופ' יורם שחר, בית-הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה 79. פרופ' פנחס שיפמן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים 80. פרופ' יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 81. ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב


A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

unnamed-1
unnamed-1

Between Fragmentation and Democracy
Between Fragmentation and Democracy

A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

1/18