השבוע אושר בקריאה שלישית החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. זהו הישג מרשים לתנועת המחאה החברתית של הקיץ האחרון: הצעת החוק, שהתבססה על מסקנות ועדה בשיתוף משרד התמ"ת, משרד האוצר וארגוני העובדים והמעבידים, הונחה על שולחן הכנסת כבר בפברואר 2008, אולם "נתקעה" בוועדת העבודה והרווחה. רק בעקבות הלחץ כתוצאה מהמחאה החברתית הושלמו הליכי החקיקה, הממשלה הסירה התנגדויות שהיו לה לשינויים שהוכנסו בוועדה, והחוק אושר ברוב חריג של 48 חברי כנסת ואפס מתנגדים.

לחוק החדש פוטנציאל להביא לשינוי של ממש בהגנה על זכויותיהם של עובדי קבלן בתחומי השמירה, הניקיון וכן ההסעדה במקומות עבודה (התחומים שעליהם הוחל החוק). זאת בראש ובראשונה בזכות פרק ג' לחוק, שבו נקבע כי עובד קבלן שלא מקבל את זכויותיו מכוח חוקי המגן הבסיסיים או צווי הרחבה יוכל לתבוע ישירות את מזמין השירות. המזמין מצידו יכול לפטור עצמו מאחריות אם ידאג שההפרה תתוקן על-ידי הקבלן, או אם ידאג לביקורת שוטפת על-ידי "בודק שכר מוסמך" ויפעל לתיקון ליקויים ככל שיתגלו בביקורת כזו. מנגד, אחריות המזמין תחול באופן אוטומטי – ללא אפשרות להגנות/חריגים אלה – במקרה של "חוזה הפסד" מול הקבלן. לצורך כך יפורטו בתקנות עלויות השכר המינימליות הנובעות מחוקי המגן, וכל חוזה עם קבלן חייב לכלול פירוט של רכיבי השכר שישלם (לפחות כפי שיקבע בתקנות) וכן פירוט עלויות נוספות, כולל מרכיב הרווח. החוק אף מוסיף וקובע (בפרק ד') אחריות פלילית על מזמין שירות – כולל על המנהלים מטעמו – במקרים של כריתת חוזה הפסד עם קבלן, וכן במקרים אחרים של הימנעות מפיקוח על הקבלן במובן של קיום חובותיו כלפי העובדים. פרק ה' מנסה להתמודד עם העובדה שהפגיעה בזכויות עובדי קבלן שכיחה במיוחד במגזר הציבורי, אשר בו מערכת התמריצים הרגילה לא בהכרח פועלת. החוק מטיל אחריות גם על עובדי ציבור כאשר הרשות הציבורית מזמינה שירותי שמירה, ניקיון או הסעדה לעובדים, ואינה פועלת בהתאם לדרישות האמורות לעיל.  

מדובר בשינויים דרמטיים שיש להם סיכוי טוב להביא לשיפור משמעותי בהבטחת זכויותיהם של עובדי קבלן. ועם זאת, בחוק ישנם גם שני קשיים לא מבוטלים. ראשית, מזמיני שירות יוכלו להגן על עצמם מאחריות ככל שימנעו מחוזה הפסד וכן ישכרו את שירותיו של "בודק שכר" – מקצוע חדש שהחוק יוצר. בכך מפריט למעשה החוק את הליך האכיפה של דיני העבודה, ומעניק לבודקי השכר העצמאיים במידה רבה את הכוח לפטור את מזמיני השירות (שמשלמים את שכרם) מאחריות.

שנית, החוק מעניק מידה של לגיטימציה להעסקה עקיפה של עובדי שמירה וניקיון באמצעות קבלנים, גם כאשר אלה עובדים תקופות ממושכות אצל אותו מזמין, ואצלו בלבד. אף שהחוק מבהיר שאין בו כדי ליצור או לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד ישירות מול המזמין, יש בסיס לחשש כי הלכה למעשה החוק יקטין את הסיכוי שבית הדין יכריז על המזמין כמעביד לכל דבר ועניין. בנסיבות אלה נידונים עובדי הקבלן להישאר עם זכויות בסיסיות בלבד, ללא הטבות נוספות מהם נהנים עובדי המזמין, למשל מכוח הסכמים קיבוציים.