top of page
  • אלון הראל

שלטון הצחוק

ההתפתלויות האחרונות של היועצים המשפטיים של המדינה בנושא הקרקעות בשטחים מעוררות התפעלות. הפעם על פי העתונות מבקשת המדינה מבג"צ "לראות את התמונה הכוללת" ולא "לבחון כל מבנה ומבנה בראיה צרה". במסגרת בחינת התמונה הכוללת מבקשת המדינה בחינה מחודשת של פסק דין חלוט. אותה המדינה שהגנה בלהט חסר פשרות על זכויות הקניין של בעלי בתים ריקים במרכזי הערים והייתה כה זריזה בפינוי חסרי בית נואשים שפלשו לבתים אלה נוקטת עתה מדיניות ליברלית להפליא בהכשרת פלישות של בוחרים פוטנציאליים של מחנה הימין.

אני יכול רק להעריץ את הסכולסטיקה המשפטנית של פרקליטי המדינה המוצאים עצמם שוב ושוב מגנים בגופם על בולמוס נדלניסטי תאוותני תחת כסות של מילים משפטניות מפייסות ותוך גלגול עניים צדקני לשמים. ואולם לעתים מתעוררות בי מחשבות כפירה. האם יש עוולה כלשהיא שלא ניתן להצדיק בשם "התמונה הכוללת"? האם יש מקום בו הגישה ההוליסטית הערכית הדוחה את ההתבוננות הפורמליסטית דקדקנית משפטנית בשמם של ערכים מופשטים תוכל אי פעם לבלום פשעים המבוצעים על ידי המדינה? האם ניתן לצפות שבשמה של "התמונה הכוללת" יוכלו אי פעם גם פלסטינים המחזיקים באדמות מדינה עשרות רבים של שנים לבנות על אדמות אלה או שמא (מתגנב לו חשד עקשני) רק יהודים נהנים מן ההוליזם המשפטני המאפיין כיום את כתבי הטענות של פרקליטות המדינה.

על חוק כזה לא כדאי להגן וחבל לו לפרקליט לעסוק בסכולסטיקה ליגליסטית. טוב לו לפרקליט שיכתוב בכתבי הטענות המלומדים את האמת: קניינם של פלסטינים איננו מוכר תחת השיטה המשפטית הישראלית כחסם אמיתי בפני התנחלות יהודית ברגבי האדמה של ארץ הקודש. ובמיוחד הוא איננו מוכר כאשר יהודים כשרים גואלים את אדמת ארץ ישראל ונאחזים באדמת מולדתם. החוק הוא מחסום אנכרוניסטי בפני המלך החדש: הפוליטיקה הכוחנית העכשווית הדורסנית של מדינת ישראל. על שרותיו של המשפטן הערכי ניתן לוותר בשירות המדינה. כל שצריך הוא להטוטן של יחסי ציבור שילבין את הפשעים. גם על בית המשפט ניתן לוותר שהרי גם במקרים הנדירים בהם בתי המשפט מתעקשים לפסוק בהתאם לחוק ולא בהתאם ל"תמונה הכוללת" גוררת המדינה את רגליה, מפרה את צווי בית המשפט, תובעת שינוי של פסקי דין חלוטים או מתחננת לדחיות חוזרות ונשנות ההופכות את שלטון החוק לשלטון הצחוק.

תיוגים:

19 צפיות
bottom of page