• אלון הראל

בזכות הצביעות

אוניברסיטת אריאל פיטרה את אמיר חצרוני במייל (!) ביום שלישי האחרון כאשר שנת הלימודים מתחילה ביום ראשון על אף שיש לו חוזה תקף (כתב מינוי) לשנה הקרובה.

הסיבות לפיטורים, שנעשו במסגרת הליך משמעתי לכאורה, נדונו כאן ובתקשורת. האוניברסיטה טוענת שאמירות של הפרופסור מלפני שנה ושנתיים שנאמרו לא בשיעור ומחוץ לקמפוס בענייני דת, מגדר, וחברה פוגעות במוסר, מזעזעות את ערכי הציבור ופוגעות בתדמית האוניברסיטה.

למותר לציין שאף אחת מן העובדות המועלות בכתב האישום לא יכולה לבסס הרשעה בשום מוסד אקדמי בישראל או במדינה חופשית כלשהיא. פגיעה בתדמית האוניברסיטה איננה עבירה משמעתית. התבטאויותיו של פרופסור חצרוני פרובוקטיביות ככל שתהיינה לא נעשו במסגרת המוסד והן מוגנות על ידי עקרונות בסיסיים של חופש הביטוי. מרבית ההתבטאויות לא נגעו באריאל; הם עסקו במגוון רחב של נושאים חברתיים ופוליטיים.

זאת ועוד "הראיות" שהובאו בכתב האישום אינן ראיות קבילות בשום הליך משפטי. הן כוללות מכתב של חברת כנסת וכן מכתבים של פעילים פוליטיים ואפילו... משובי הוראה אנונימיים. ראיות אלה הנסמכות על סנטימנטים ציבוריים נעלים ככל שיהיו עשויות היו לשמש כראיות בבתי דין עממיים בברית המועצות ולא בהליך משמעתי של אוניברסיטה חופשית.

לכל אלו יש להוסיף את האופן בו נבחרה וועדת המשמעת שהכריעה בעניינו של פרופסור חצרוני ואשר יכלה לשמש חומר נפלא לפרודיה (אחת ואולי גם יותר) של אפרים קישון. שני שופטים שהאוניברסיטה מינתה נפסלו בהסכמה כי חתמו על עצומה נגד פרופסור חצרוני. שופט נוסף ויתר מיוזמתו על הכסא. אחר כך מונה כחבר בוועדה צ'יטה כהן -- עבריין אשר הורשע בביצוע מעשה מגונה בדיילת. להזכירכם חלק ניכר מכתב האישום מבוסס על התבטאויותיו של פרופסור חצרוני בעניין נפגעות אונס. בעקבות הגילוי בדבר עברו הפלילי של צ'יטה כהן בחר צ'יטה כהן להתפטר מועדת המשמעת. יו"ר הועד המנהל הרצל בודינגר מינה את עצמו לשופט מחליף והתפטר תוך 24 שעות. אחר כך מינו את מהנדס המים של עריית אריאל, אך הוא נפסל כי איננו חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה (דרישת קדם מנציג ציבור). המחליף האחרון בוועדת המשמעת התחתונה היה אורן שחור אשר לא שמע את העדויות, כי הועדה לא הסכימה לחכות שעורך הדין של פרופסור חצרוני יחזור מחופשה קצרה בחו"ל. בוועדת הערעורים דרש פרופסור חצרוני לפסול את אחד השופטים (פרופסור אלי לשם) משום ששופט זה כתב מספר חודשים קודם לכן ברשת הדואר האוניברסיטאית שהוא לא רוצה להיות חבר סגל באוניברסיטה שבה מלמד פרופסור חצרוני. מסיבות השמורות עמו סירב השופט לפסול את עצמו. בית המשפט, בלית ברירה, פסל את כל הועדה. האוניברסיטה נשארה ללא ועדת ערעורים ועם זאת לא אלמן ישראל. בבחירות בזק במהלך סוכות נבחרה ועדת אד-הוק. הבחירות לא היו חשאיות ונבחרו שלושה שופטים שאחד מהם (פרופסור ואדים לויט) חתם על עצומה נגד פרופסור חצרוני והשני (פרופסור דן מאירשטיין) העלה האשמות קשות נגד פרופסור חצרוני ברשת הדואר האוניברסיטאית. לא תופתעו לשמוע כי השופטים החדשים והנמרצים הרשיעו את פרופסור חצרוני.

אני סבור כי אוניברסיטת אריאל מפרה חוזים שלה עם מרצים, משתמשת בהליכים משמעתיים לצרכים אידיאולוגיים-אישיים, ורומסת את זכויות העובדים שלה. אני קורא לחברי הקהילה האקדמית בישראל להבהיר לאוניברסיטת אריאל את מה שכולנו סברנו לא דורש הבהרה: חופש אקדמי והליך הגון חייבים להתקיים בכל מוסד בין אם הוא ממוקם בשטחי ישראל ובין אם הוא ממוקם מחוץ לשטח ישראל. עמדתה של האוניברסיטה לא רק סותרת את חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה אלא עושה פארסה מהאתוס האקדמי אשר מדבר על חופש ביטוי וחופש אקדמי וגם – במקרה הזה – פוגעת אנושות בזכות להתארגנות, שכן ההליכים נגד פרופ' חצרוני החלו כאשר רץ לוועד המרצים והציג עמדות הנוגדות את דעת ההנהלה ביחס להסכם קיבוצי ולזכויות הסגל.

היו ימים שכאשר מוסד רצה לפטר אדם מטעמים זרים הוא עשה מאמץ להצדיק את החלטתו על בסיס שיקולים משפטיים ומוסריים. לעתים קרובות חייב הדבר שימוש במסך עשן של צביעות: מילים יפות הליכים נאותים ראיות שנבחרו בקפידה. אנא אוניברסיטת אריאל היקרה, החזירי לנו לפחות את הצביעות של פעם!

A Multicultural Entrapment_Cover (002)

Go to link