- אלון הראל
אקטיביזם חקיקתי
באותה העת בה מתפלפלים מלומדים משפטיים בשאלה האם בית המשפט הישראלי אקטיביסטי והאם אקטיביזם שיפוטי הוא ראוי או בלתי ראוי עסוקה הכנסת באקטיביזם משלה. ההשלכות ארוכות הטווח של האקטיביזם החקיקתי מדאיגות בהרבה מסכנת האקטיביזם השיפוטי.
האקטיביזם החקיקתי מבוסס על לוגיקה פשוטה. על בית המחוקקים הישראלי להרבות ככל האפשר בהצעות "חוק" המנוגדות באופן חזיתי לחוקי היסוד ובמיוחד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מתקפת הצעות ה"חוק" הללו היא מתקפה מתוכננת שתכליתה לחזק את הרשות המחוקקת והמבצעת על חשבונה של הרשות השופטת.
בראש ובראשונה מתקפה זו מציבה את בית המשפט הישראלי בפני דילמה קשה. אם יבחר בית המשפט למלא את חובתו החוקתית ולפסול את הצעות החוק הללו (באשר הצעות אלה מנוגדות לחוקי היסוד) יואשם בית המשפט כמובן באקטיביזם שיפוטי. ככל שירבה המחוקק בחקיקת חוקים בלתי חוקתיים כך תתחזק ההאשמה שבית המשפט מתערב יתר על המידה בהליך החקיקתי וכך תתחזק גם התביעה לבטל את חוקי היסוד או להחליש את בית המשפט באופנים אחרים.
אם לעומת זאת יבחר בית המשפט להיכנע למתקפת החוקים הבלתי חוקתיים הללו הוא יהפוך לבלתי רלבנטי. זאת ועוד ככל שימנע בית המשפט מהתערבות כן תישחק התשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ויקשה לפיכך גם על בתי משפט עתידיים לפסול חקיקה בלתי חוקתית. שורת התקדימים שתקבע על ידי בית משפט ישראלי כנוע ומוכה עלולה להכביד על בית משפט עתידי אמיץ ככל שיהא להגן על הערכים הליברליים של המשפט הישראלי.
במדינות מתוקנות פסילת חוק על ידי בית המשפט מעלה סומק של בושה על לחייהם של מחוקקי החוק. במדינת ישראל לעומת זאת מתחרים ביניהם המחוקקים על חקיקת חוקים בלתי חוקתיים ומייחלים שבית המשפט יפסול חוקים אלה כדי להבטיח שניתן יהיה לנגח את בית המשפט בגין "אקטיביזם", פגיעה בדמוקרטיה וסיכול רצון הרוב. מכאן גם נובע כי ככל שהפגיעה בחוקי היסוד בוטה יותר כן ייטב משום שפגיעה בוטה מקשה על בית המשפט להימנע מהתערבות שהיא בסופו של יום תכליתם העיקרית של מציעי החוק ותומכיו.
אין פתרון של פלא לדילמה הבלתי אפשרית שמציב האקטיביזם החקיקתי של הכנסת הנוכחית לבית המשפט הישראלי. ואולם על הציבור הישראלי להבין כי כנסת ישראל עסוקה בימים אלה בחקיקה שכל תכליתה להעמיד את בית המשפט בפני הדילמה: למלא את חובתו החוקתית ולהסתכן בהאשמות על "אקטיביזם" או לבגוד בחובותיו החוקתיות.
