- אלון הראל
ליברלים בנוסח חסידות גור: הערות על גברים נשים ומחיצות
כידוע גם השנה כמו בשנים שעברו התעוררה שוב שאלת הלגיטימיות של הסדרת שטח ריקוד שיהיה מיועד לנשים בלבד במסגרת מסיבת סיום הלימודים. בחברה מתוקנת השאלה לא הייתה מתעוררת כלל. המבקשות היו פונות למארגני האירוע. מארגני האירוע היו מתקינים מחיצה ואיש ככל הנראה לא היה שואל שאלות ומעלה התנגדויות. ואולם ישראל איננה חברה מתוקנת.
הרשו לי לפתוח את הדיון בסיור קצר בקמפוס. הניחו לרגע כי אני ובחורה (דמיונית) העונה לשם מיכל מטיילים בקמפוס להנאתנו. תמחלו לי אם אתחיל את הסיור בשירותים הציבוריים. נראה לי כי בשלב זה מיכל ואני נאלץ להיפרד כידידים: אני לשירותי הגברים וידידתי מיכל לשירותי הנשים. לאחר הפרידה הכפויה הניחו כי ידידתי מיכל ואני חפצים להתרענן בבריכת השחייה במרכז ספרא. אלא שהיום הוא יום ראשון והשעה היא 11. מיכל ואני נגלה כי בשעה זו (כמו גם שעות רבות אחרות בימים אחרים) הבריכה מיועדת לגברים בלבד. כדי למנוע לזות לשון אוסיף כי בשעות רבות אחרות פתוחה הבריכה לנשים בלבד. ידידתי מיכל ואנוכי נאלץ לבחור בין פרידה כפויה לבין ויתור על שימוש בבריכה. בהתייעצות חירום מיכל ואני מחליטים להגיע בשעה 12 (שעות הפעילות המעורבות). לאחר הפעילות הגופנית המרעננת מיכל ואני נפנים למלתחות ושוב נכפית עלינו פרידה מגדרית כואבת. לאחר הפעילות הגופנית המאומצת והמקלחות המופרדות אנו נפגשים מחוץ למלתחות, חשים התעלות רוחנית וחפצים להתפלל לאל הטוב השוכן בבית הכנסת הנפלא בגבעת רם (אדריכלות ברוטאליסטית במיטבה). אלא שבשעות התפילה תתפלאו לשמוע ישנה הפרדה בין נשים וגברים. אני יכול להמשיך עוד ועוד ולהזכיר לחברי כי המגורים במעונות הם נפרדים, המקלחות מופרדות, המלתחות במתקני הספורט ועוד ועוד.
אני סבור שהסיור בקמפוס הדגים כי הפרדה מגדרית כפויה היא נפוצה הרבה יותר ממה שהיינו סבורים. נשאלת השאלה אפוא באילו הקשרים היא מוצדקת. התשובה חייבת להתבסס על המשמעות החברתית של ההפרדה. ההפרדה הגזעית בארה"ב הייתה פסולה משום שהיא נועדה לבצר את העליונות הגזעית של הלבנים על פני השחורים. ההפרדה המגדרית בקולג'ים גם היא נועדה להעניק עדיפות לגברים על פני נשים. קולג'ים המיועדים לנשים בלבד ממשיכים להתקיים בארה"ב משום שקיומם איננו מבוסס על הנחות בדבר העליונות או הנחיתות המגדרית של נשים או גברים. עלינו לבחון לפיכך את המשמעות החברתית של הריקודים המופרדים.
לצורך כך נזכיר כמה פרטים שאולי נשכחו בלהט הוויכוח. ראשית הבקשה בעניין זה הגיעה מן הנשים עצמן. שנית המדובר בנשים בוגרות ומשכילות. שלישית בקשתן לא הייתה למנוע מגברים ונשים אחרים לפזז להנאתם במסגרת מעורבת אלא לאפשר להן לרקוד בנפרד. רביעית ברור לגמרי כי בקשתן לא התבססה על הנחות בדבר העליונות או הנחיתות המגדרית של נשים או גברים. המדובר הוא בנורמות צניעות שונות מאלו של הרוב החילוני. גם הרוב החילוני מעדיף הפרדה בשירותים הציבוריים מטעמי צניעות ומטבע הדברים נורמות צניעות הן שונות מקהילה לקהילה. נורמות צניעות מחמירות מידי עשויות כמובן להתברר כקשות ליישום או תובעניות מידי ואולם קשה לטעון שהסדרת שטח ריקוד מופרד מטילה עלויות גבוהות מידי על הרוב החילוני/דתי שאיננו חפץ בהפרדה.
יש הגורסים כי הסדרה של ריקודים נפרדים היא חלק מתהליך הדתה של המרחב הציבורי. רבות נכתב על המילה הדתה שהפכה תוך שנים מעטות להיות נכס צאן ברזל של השפה העברית. לכשעצמי אני סבור כי בישראל (שלא כבצרפת למשל) המרחב הציבורי איננו מרחב חילוני. המרחב הציבורי הוא מרחב מכיל חילוניות ודתיות כאחת. תכנו של המרחב הציבורי צריך להיקבע תוך הבאה בחשבון של הקיום של דתיים וחילוניים כאחת. אסור למרחב הציבורי להדיר חילוניים או לא יהודים ממנו. אסור בדרך כלל לכללים השולטים במרחב הציבורי להטיל חובות הנוגעות לאופני הלבוש וההתנהגות על הציבור החילוני (למשל כפיית לבוש צנוע או כפיית הפרדה) ואולם בה במידה אסור גם לכללים השולטים במרחב הציבורי להטיל חובות על הציבור הדתי (למשל למנוע מדתיים לחבוש כיפה או למנוע מדתיים לקיים פרקטיקות הפרדה כל עוד אלו מאפשרות לציבור החילוני לקיים חברה מעורבת).
עלינו לזכור את הרקע החברתי-ציבורי של סוגיה זו. בימים אלה מתקיים מאבק בציבור החרדי והחרד"לי בעניין ההשתלבות של החרדים במסגרות לימודים ועבודה. מטבע הדברים השתלבות זו מחייבת שינוי רדיקאלי בנורמות ההפרדה הנהוגות בציבור זה. אני לא סבור כי הצורך לשלב גובר על זכויות היסוד של נשים לשוויון מגדרי. אני גם סבור כי החינוך האוניברסיטאי חייב להיות מעורב וכי התכניות לקיים חינוך אוניברסיטאי מופרד לחרדים הן תכניות פסולות. ואולם רק פונדמנטליזם ליברלי בענייני מגדר יבקש למנוע מקבוצת נשים בוגרות החפצות באופן וולונטארי לרקוד בנפרד לצד ריקוד מעורב של הרוב החילוני/דתי לעשות כן. ההצהרות על ליברליזם, פמיניזם, פלורליזם וסובלנות הן הצהרות ריקות מתוכן אם לא נאפשר לנשים לבחור עם מי לרקוד וכיצד. ליברלים הדבקים בפונדמנטליזם דורסני חילוני מגדרי אינם שונים במהותם מן הפונדמנטליזם המגדרי הדורסני החרדי של חסידי גור (המחמירים במיוחד בענייני מגדר).
