• אלון הראל

על דו״ח אסא כשר

דו"ח כשר עורר מטבע הדברים עניין רב. הוא נוגע בשאלות שבלב העשייה האקדמית, הקשר בין העשייה האקדמית לבין הפוליטיקה ושורה ארוכה של שאלות בתיאוריה פוליטית ובאתיקה. הרקע לכתיבת הדו"ח היא פעילותה של תנועת הימין "אם תרצו" אשר פועלת במשך שנים באוניברסיטה כנגד מרצים הנתפשים כשמאלנים. תנועה זו מקורבת גם לחוגי השלטון ומכאן ככל הנראה היוזמה של שר החינוך לעגן את האג'נדה של תנועה זו באופן פורמאלי באמצעות הקוד האתי. לצורך כך נבחר פרופסור אסא כשר אשר מתמחה בכתיבת קודכסים אתיים.


קשה מאוד לדעת את ההשלכות האקטואליות שיהיו לדו"ח אם יתקבל על האקדמיה הישראלית. האפקט של הדו"ח בשטח תלוי בהרכב וועדות הפקוח ובנכונות להגיש תלונות בגין הפרות או הפרות לכאורה של הדו"ח. בהינתן האווירה הצבורית היום יש להניח שיהיה מאמץ ממוקד לזהות מרצים המפרים או מפרים לכאורה את הוראות הקוד. כמו כן יש להניח שהוועדות תהיינה נתונות ללחצים פוליטיים כבדים מצדם של נפגעים או נפגעים לכאורה מהפרות של הקוד הזה.


במסמך זה אינני רוצה לעסוק בשאלות הקשות השנויות במחלוקת ציבורית כמו שאלת ההטפה לחרם האקדמי אלא לבחון בזהירות את סעיפי הדו"ח ולהצביע על שורת כשלים מקצועיים קשים בדו"ח זה. להבנתי ללא קשר לפוליטיקה של ימין או שמאל הדו"ח רשלני באופן קיצוני ואני משוכנע כי גם אלו התומכים בגיבוש קוד אקדמי מסוג זה יתנגדו בלהט לסעיפים רבים בדו"ח פשוט משום שהם מנוסחים באופן בלתי זהיר ופזיז. רשלנות זו איננה נוגעת לסעיף כזה או אחר אלא כמעט לכל סעיפי הדו"ח.


עלי להקדים ולומר כי אינני מכיר את פרופסור כשר וגם לא את עבודתו האקדמית. אני מוכן להניח כי פרופסור כשר הוא מומחה עולמי בנושא הקודים האתיים ואינני רוצה להטיל ספק כלשהוא ביכולותיו המקצועיות. אלא שאני חושש כי הקוד הנוכחי איננו משקף את המומחיות הזו מן הסבות עליהן אעמוד בפרוטרוט.


ככלל הדו"ח משתמש במושגים אותם המשפטנים נוטים לעתים קרובות לכנות "מושגי שסתום" דהיינו מושגים עמומים מאוד ולעתים קרובות מסורבלים מאוד. כך למשל משתמש הקוד במושגים כמו: "מראית עין טבעית של הזדהות היחידה האקדמית או הסגל האקדמי שלה עם פעילות פוליטית," (עמוד 9). השימוש הרב במושגים כאלה הופך את המסמך למסמך שיישומו יהיה תלוי באופן מוחלט בנטיות הלב של הוועדות הרלבנטיות. כפי שנאמר על דיני היושר האנגלים Equity depends on the length of the Lord Chancellor's Foot. מפתיע שדווקא מר בנט שהוא מן המבקרים של המערכת המשפטית והשופטים בטענה כי הם נוהגים באופן מתירני מידי בפרשנות טקסטים תומך בעיגון של קוד אתי המקנה שיקול דעת בלתי מוגבל לוועדות האתיקה של האוניברסיטה.


הרשו לי לעבור לבחינה פרטנית של מספר סעיפים:


בעמוד 6 נקבע כי: "מוסד להשכלה גבוהה רשאי לאסור על כל פעילות פוליטית של סטודנטים וארגונים שלהם בקמפוס שלו" סעיף זה פגום משני טעמים. ראשית גם אם נודה שישנן נסיבות בהן ראוי לאסור על פעילות פוליטית היה זה טבעי במסגרת קוד אתי לומר כי מוסד להשכלה גבוהה יעשה כמיטב יכולתו כדי לאפשר פעילות פוליטית. אני סבור שזהו אינטרס משותף של ימין ושמאל. הקושי השני הוא שעל פי לשון הסעיף לפחות יכול המוסד לאסור על פעילות פוליטית של ימין ולהתיר פעילות פוליטית של שמאל. גם אם ראוי להתיר למוסדות לאסור פעילות פוליטית במסגרתם חשוב לומר כי איסור כזה חייב להיאכף באופן שווה.


בעמוד 7 מצוי אחד הסעיפים ההרסניים ביותר בדו"ח זה. בסעיף זה נאמר כי: ״יחידה אקדמית תקיים פעילות אקדמית של מחקר, פרסום והוראה, בתחום דיסציפלינה מסויימת בנושאים השייכים לתחום ובמתודולוגיה המקובלת בקהילה הבינלאומית של הדיסיפלינה או בתחומים אחדים כאלה בהתאם לחוקת המוסד תקנוניו והחלטות מוסדותיו המוסמכים... (ההדגשה שלי א.ה.)״


במילים פשוטות מאוד יכול מוסד להגביל פעילות אקדמית של יחידה גם אם פעילות זו שייכת לתחום ונעשית באופנים התואמים את המתודולוגיה המקובלת בקהילה הבינלאומית. על פי הסעיף הנ"ל רשאי מוסד לאסור על החוג לארכאולוגיה לחקור את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל (בשל תמיכתו של המוסד באג'נדה הפלסטינית) או על החוג לביולוגיה לחקור את האבולוציה או על החוג לאמנות לחקור את תרומתן של נשים לאמנות בת זמננו (בשל האידאולוגיה הגורסת כי "כל כבודה בת מלך פנימה"). ההסמכה של מוסד להסדיר את הפעילות האקדמית בו גם כאשר זו תואמת את הסטנדרטים המחקריים הבינלאומיים מסוכנת מאוד למחקר האקדמי. אין לי מושג למה התכוון פרופסור כשר בסעיף מוזר זה אבל הסעיף נראה לי טיפוסי לחוסר המקצוענות המאפיין את הדו"ח הזה.


ממש לאחר הסעיף העוסק ב"מגוון" קובע פרופסור כשר בעמוד 7 ״יחידה אקדמית תדון במועמד לתפקיד סגל אקדמי.... אך ורק על יסוד שיקולים הנוגעים להערכה של יכולת המחקר והפרסום בדיסציפלינה של היחידה ושל יכולת ההוראה של המועמד באותה דיסציפלינה ועל יסוד שיקולים הנוגעים לצרכי היחידה בתחומי המחקר הפרסום וההוראה אני אינני רוצה לעסוק בשאלת הלגיטימציה של אפלייה חיובית של נשים או מיעוטים. ואולם זו כיום פרקטיקה קיימת בחלק המוסדות. הניחוש שלי הוא שפרופסור כשר לא רצה באמצעות סעיף זה למנוע את הפרקטיקה של אפלייה חיובית שהרי העניין איננו קשור כלל לנושא הדו"ח וככל הנראה לא נחקר על ידו ואולם בפליטת קולמוס פזיזה זו הופך פרופסור כשר את הפרקטיקה הזו לפרקטיקה לא לגיטימית.


בשורה ארוכה של סעיפים הנוגעים לשאלות שונות ומשונות עוסק הדו"ח ב"מראית עין" של פעילות פוליטית למשל היחידה תקיים כינוסים באופן שאיננו מתפרש באופן טבעי כפעילות פוליטית (עמוד 8). במילים אחרות גם אם הפעילות איננה פוליטית כלל אלא מתפרשת ככזו "באופן טבעי" היא הפרה של הקוד האתי. כנס העוסק בארץ ישראל בתקופת המנדט עלול להיפסל משום שהמילים ארץ ישראל עלולים חלילה להתפרש כביטוי של תמיכה בציונות רחמנא ליצלן. האם ניתן לפי סעיף זה לקיים כנס על מלחמת השחרור או כנס על הנכבה? העמימות הבלתי נסבלת של הסעיף הזה מאיימת על פעילות אקדמית לגיטימית. לא מזמן פנה ארגון סטודנטים לאוניברסיטת בר אילן בבקשה לפסול כנס שבכותרתו הופיעה המילה "כיבוש". גם אם המילה כיבוש היא קטגוריה מוכרת במשפט הבינלאומי אין כל ספק כי היא יכולה להתפרש "באופן טבעי" כפעילות פוליטית. האם לדעתו של פרופסור כשר כנס כזה הוא בלתי לגיטימי?


עמוד 10 כולל הנחיות שאינן כלל ממן העניין ועוסקות בחובה של המרצה "לכלול אמות מידה להצלחה בראיון האישי" לצורך קבלה לקורס, חובת מרצה לגבש תכנית מחקר לסטודנטים לתארים מתקדמים, חובה לא לסטות מן הסילבוס ושורה ארוכה של חובות שאינן קשורות כלל לנושא המרכזי של הדו"ח כפי שהוגדר על ידי פרופסור כשר עצמו.


הסעיף המדהים ביותר בדו"ח ברמת החדירה שלו לתחומי הפרט הוא הסעיף המופיע בעמוד 13 לדו"ח המטיל חובה להמנע מנבול פה, חירוף, וגידוף זלזול, הכללות חסרות שחר וכו גם מחוץ לשטח המוסד וגם בפעילות שאין לה כל קשר למוסד.


אני חושש שסעיף זה חורג באופן קיצוני מן התפקיד של קוד אתי. התנהגותו המוסרית או הבלתי מוסרית הנחמדה או הבלתי נחמדה של חבר הסגל האקדמי כמו גם השאלה האם הסגל האקדמי מעביר בזמנו החפשי קשישות את הכביש או מחייך בנימוס לשכנתו כשהוא מוריד את הזבל במדרגות איננה חלק מקוד אתי של מוסד. זו חדירה בלתי נסבלת לתחומים שאין בינם לבין המוסד ולא כלום.


הערות אלה נוגעות רק לחלק קטן מאוד מן הפגמים בדו"ח. זאת ועוד התמקדתי אך ורק בפגמים שהם ברורים על פניהם, אינם נוגעים למחלוקות פוליטיות כלשהם ומעידים על פזיזות, גסות ניסוח ורשלנות קיצונית. אני סבור שאלו מספיקים כדי להבטיח שהדו"ח לא יזכה להתייחסות מקצועית ועניינית גם מצידם של אלה הסבורים שיש מקום להסדרה פורמאלית של מעורבות מרצים בפוליטיקה.


332 צפיות
A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

unnamed-1
unnamed-1

Between Fragmentation and Democracy
Between Fragmentation and Democracy

A Theory of the Executive Branch
A Theory of the Executive Branch

1/18