• דוד קרצמר

בחירות חדשות והטלת התפקיד להרכיב ממשלה על ח"כ המואשם בשחיתות

לפי דיווחים שונים בעיתונות ראש הממשלה מעוניין בהקדמת הבחירות. הנחת מר נתניהו היא שמפלגתו שוב תזכה וכראש המפלגה הוא ירכיב את הממשלה. הוא ינצל את התמיכה הפוליטית בו כהגנה נגד החלטה להעמיד אותו לדין באשמת עבירות שחיתות חמורות. נראה כי ראש הממשלה לא לוקח בחשבון כי גם אם הליכוד יזכה בבחירות כלל לא בטוח כי הנשיא יוכל להטיל עליו להרכיב ממשלה.


סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. חוק היסוד מחייב את הנשיא להתייעץ עם הסיעות בכנסת לפני שיחליט על מי מחברי הכנסת יטיל את התפקיד, אך הוא איננו מפרט מה יהיו שיקוליו של הנשיא בקבלת ההחלטה. ברור שבראש ובראשונה ישקול הנשיא, לאור העמדות שהובעו ע"י הסיעות בכנסת, למי מחברי הכנסת הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה שתזכה באמון הכנסת. ואולם מכיוון שחוק היסוד איננו תוחם את שיקוליו של הנשיא ברור שהוא רשאי, ועם כל הכבוד הראוי נראה לי שהוא אף חייב, לשקול גם שיקולים אחרים. אינני מתכוון כאן לעמוד על מכלול השיקולים הנוספים שיביא הנשיא בחשבון, אלא על שיקול מרכזי אחד הנובע מפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין טוהר המידות בשלטון.


בפסק-דינו בבג"ץ 3094/93 נדרש בית המשפט העליון לסמכותו של ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו. בית המשפט פסק שגם כאשר החוק עצמו איננו פוסל שר המואשם בפלילים מהמשך כהונתו כשר, ראש הממשלה חייב להפעיל את סמכותו ולהעביר את השר מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירות שחיתות חמורות, ובראשן קבלת שוחד. כבוד הנשיא שמגר הסביר את עמדתו של בית המשפט בדרך הבאה:


אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב-אישום המאשימו בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים ובשימוש לרעה, באופנים אחרים, במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום-לבו ועל הגינותו.


אם זה הדין לגבי פיטוריו של שר מכהן, על אחת כמה וכמה תקפים הדברים כאשר מדובר בבחירת מועמד לתפקיד ראש הממשלה שאין צורך לעמוד על מעמדו ותפקידו כראש הרשות המבצעת במדינה. נראה לי, אפוא, כי באותה מידה שראש הממשלה חייב להעביר שר המואשם בעבירות שחיתות חמורות מתפקידו, אסור לו לנשיא המדינה להטיל מראש את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר כנסת המואשם בעבירות מסוג זה.


ניתן לטעון, כמובן, כי אחרי בחירות מה שקובע הוא החלטת הבוחר. אם חבר כנסת המואשם בעבירות שחיתות רץ לבחירות ומוצע כמועמד לתפקיד ראש הממשלה אין זה מתפקידו של הנשיא לסכל את החלטתו של הבוחר. לו היו בישראל בחירות ישירות לתפקיד ראש הממשלה ייתכן שהיה ממש בטענה זו. ואולם הבוחר בישראל בוחר ברשימה מסוימת ולא באדם מסוים. רצון הבוחר לא יסוכל אם התפקיד להרכיב ממשלה יוטל על חבר כנסת אחר שיצליח לגבש רוב פרלמנטרי התומך בממשלה שהרכיב. זאת ועוד: הבחירות מתקיימות בתוך מסגרת משפטית מסוימת, ואם המסגרת הזאת קובעת כי אדם המואשם בעבירות שחיתות איננו יכול לכהן כשר יש לכבד מערכת משפטית זו. הבחירות אינו יכולות לשמש הצדקה לפריצת המסגרת החוקתית והמשפטית של מדינה דמוקרטית הנשענת על אדני שלטון החוק.


תעלה הטענה כי בבג"צ שהוזכר לעיל מדובר על מקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה כבר החליט להגיש כתב אישום נגד השר ואילו במקרה שלנו היועץ המשפטי לממשלה טרם הודיע על כוונתו להגיש כתב אישם נגד חבר כנסת שעשוי להיות מועמד להרכבת הממשלה. גם כאן נראה לי שבשעת הרכבת הממשלה, וכאשר מדובר במועמד לתפקיד הרם של ראש הממשלה, אסור לחכות לדברו של היועץ המשפטי לממשלה. די בכך שמשטרת ישראל חקרה את העניין והגיעה למסקנה ברורה שיש ראיות לכאורה לביצוע עבירות שחיתות חמורות ביותר הקשורות למילוי תפקידיו השלטוניים של המועמד כדי לחייב את הנשיא להימנע מהטלת התפקיד להרכיב ממשלה עליו. יש לזכור כי בעוד שבמקרה של שר הסמכות של ראש הממשלה להעבירו מתפקידו נשארת בעינה גם אם לא פיטר אותו אחרי שהמשטרה מצאה שיש ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום נגדו, אין בידי הנשיא או גורם אחר סמכות להעביר מתפקיד ראש הממשלה את מי שממשלתו זכתה לאמון הכנסת. מכאן יש להסיק, לדעתי, כי בשעת ההחלטה להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת, יש להסתפק בהחלטה של המשטרה, שהרי אם יחכה הנשיא להחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, לא תהיה לו סמכות לבטל את החלטתו. התוצאה תהיה שעלול להיווצר מצב שבו אדם שמוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שחיתות חמורות יכהן כראש הממשלה. על הנשיא לפעול כדי למנוע מצב זה שתהיה לו "השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום-לבו ועל הגינותו."


ברור שאין בהחלטת הנשיא לא להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים אמירה כלשהי בדבר אשמתו הפלילית של האדם, שתידון כמובן בבית המשפט. אף אין בה אמירה לגבי כישורו של חבר הכנסת לכהן בעתיד כראש הממשלה אם היועץ המשפטי יחליט לא להגיש נגדו כתב אישום או אם יועמד לדין ויזוכה.


ולבסוף, אני מודע לכך כי עפ"י חוק יסוד: הממשלה אם חבר הכנסת שנבחר ע"י הנשיא לא יצליח להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת, יכולים 61 חברי כנסת לחייב את הנשיא להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר כנסת מסוים. יכול להיות כי במצב כזה לא תהיה לנשיא המדינה אפשרות חוקית להימנע מהטלת התפקיד על אותו חבר כנסת הגם שהוא מואשם בעבירות שחיתות. אבל לפחות במקרה זה נשיא המדינה עצמו לא יוכתם בהחלטה שיש לה השלכות מרחיקות לכת על דמות השלטון במדינת ישראל.