בלוג המרצים למשפטים

לפי הגישה שהפכה שכיחה בפסיקה בשנים האחרונות, בתי המשפט מניחים, כברירת מחדל, שביטויים שלפי תוכנם עשויים להתפרש כתמיכה באלימות או בטרור הם בהכרח מסוכנים במידה הנדרשת לשם הרשעה. אין מטילים כלל על רשויות אכיפת החוק להוכיח את היסוד הזה, על יסוד בחינת ההשפעה של התבטאויות דומות על מי שביצעו פיגועים, על יסוד בחינה מהו האופן שבו הביטויים הנדונים משפיעים על הציבור הרלוונטי ובדרכים אחרות שבהן יש להוכיח את יסודות העבירה. התוצאה היא שחיקה מסוכנת בהגנה על חופש הביטוי. א. הקדמה התופעה המדאי