• קרן וינשל

"חוקרים פרטיים": איך שופטים מקבלים החלטות?

(התפרסם קודם ב ynet ב- 09.03.2018)


כשהלכתי עם הילדים לעדלאידע, ראיתי זוג שהתחפש לפרקליט מקושר ושופטת מופתעת. האמת היא שכשבחרתי לחקור את קבלת ההחלטות של שופטים, לא ציפיתי שהמתרחש מאחורי הקלעים של תהליך השפיטה יעבור לחזית השיח הציבורי. אבל פתאום שאלות כמו אילו שיקולים מנחים שופטים, ועד כמה, אם בכלל, משפיעות העמדות האידיאולוגיות שלהם או דעת הקהל, מופיעות בכותרת הראשית.


התחלתי להתעניין בשאלות האלו ב-2004, כשעבדתי כיועצת משפטית צעירה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ושמתי לב לזרם מתגבר של הצעות חוק שעניינן שינוי שיטת מינוי שופטים או הגבלת סמכויותיהם. בדברי ההסבר ובדיוני הכנסת נטען שוב ושוב כי השופטים הם "שמאלנים-ליברלים מרחביה", המיישמים בפסיקותיהם את תפיסת עולמם. הטריד אותי שהטענות הללו נסמכו רק על תחושת בטן של הדוברים, שגובתה לעיתים בדוגמה אחת או שתיים.


שנת 2006 הייתה נקודת מפנה מבחינתי. אני זוכרת את עצמי יושבת במליאת הכנסת במהלך הצבעה על הצעת חוק נוספת לשינוי שיטת מינוי השופטים, ושואלת איך ייתכן שבשנות ה-2000 אנחנו מחוקקים חוקים כאלה בלי לבדוק באופן אמפירי אם יש בהם צורך? בנקודה זו החלטתי לחקור בעצמי את תהליך השפיטה ואת השיקולים שמניעים אותו.


את השנים שבין 2007 ל-2011 הקדשתי לכתיבת דוקטורט בנושא. המחקר שלי התמקד בבחינת השפעת מניעים אידיאולוגיים (דעות פוליטיות ואמונות דתיות) ופוליטיים (דעת הקהל והרכב הקואליציה) על החלטות שופטי בית המשפט העליון בישראל. לצורך הבדיקה אספתי, קודדתי וניתחתי פסקי דין הקשורים לחופש הדת, למאבק בטרור, ולזכויות פוליטיות.


תוצאות המחקר הפתיעו אותי: מצאתי שעמדות אידיאולוגיות משפיעות במידה מועטה בלבד על שופטים בישראל, ובנושאי חופש הדת בלבד; הנסיבות הביטחוניות והפוליטיות בהן החליטו השופטים גם הן השפיעו במידה מועטה יחסית. למשל, מצאתי שאחרי פיגוע רצחני, עולים במעט הסיכויים לפסיקה שהיא לטובת כוחות הביטחון. הממצא העיקרי נגע להשפעה המכריעה של לשון החוק. בחנתי את השלכתם של שינויים שהכנסת קבעה בחוק ומצאתי שהשופטים משנים באופן מיידי ומשמעותי את החלטותיהם בהתאם לתיקוני חוק, לרוב גם כשהשינוי לא תואם את עמדתם האידיאולוגית.


מחקר המשך שערכתי לאחרונה עם פרופ' אודי זומר ופרופ' יעקב ריטוב, פיתחנו דרך למדוד ולהשוות עד כמה עמדות אידאולוגיות משפיעות על שופטים במדינות שונות בעולם. מצאנו שבישראל השופטים מונעים משיקולים אידיאולוגיים במידה נמוכה בהרבה מאשר במדינות אחרות, כמו ארה"ב וקנדה. אנחנו חושבים שמאפיינים מוסדיים כמו שיטת מינוי השופטים מסבירים את תוצאות המדד: ככל ששיטת מינוי שופטים היא פוליטית יותר, כמו שנעשה למשל בארה"ב, כך גם מניעי השופטים בפסיקתם פוליטיים יותר. מכאן, שדווקא אותן יוזמות שראיתי בכנסת ל"איזון פוליטי" של בתי המשפט, על ידי בחירת שופטים על ידי פוליטיקאים, עלולות להוביל לתוצאה ההפוכה – חיזוק מניעים אידיאולוגיים בפסיקות השופטים.

#הרשותהשופטת