שביתת הפרקליטים

(הרשימה פורסמה לראשונה בעיתון "הארץ")

הפרקליטים בשירות המדינה מנהלים מזה זמן רב מאבק לשיפור תנאי ההעסקה שלהם, שמגיע כעת לשיאו בשביתה הממושכת שלהם. לפרקליטים יש כמובן אינטרס אישי בעניין, אך העניין העיקרי במאבק זה צריך להיות האינטרס הציבורי. הפרקליטים, בדומה לעובדי אגף התקציבים במשרד האוצר ולעובדי בנק ישראל, הם גורם בעל חשיבות מכרעת בשירות הציבורי בישראל. המדובר לא רק במשרות שהאיוש שלהם מתחרה במשרות מקבילות במגזר הפרטי, שם מוצעים לבעלי הכישורים הגבוהים תנאי שכר מופלגים. המדובר בעיקר בתפקידים שיש להם השפעה מכרעת על דמותה של החברה בישראל, ומן ההכרח לשפר את תנאי ההעסקה של ממלאי משרות אלה, כדי להבטיח שטובי עורכי-הדין, המקצוענים חדורי האידיאלים, ישרתו בהם. עורכי-הדין בפרקליטות המדינה הם אלה המחליטים האם להעמיד לדין פלילי חשודים בביצוע עבירות, והם אלה המופקדים על ניהול ההליך הפלילי. הניהול של הליך פלילי הוא תפקיד מסובך מאין כמותו, המחייב להתחשב במכלול רחב של גורמים ועמידה בפני לחצים עצומים. הפרקליטים חייבים להיות קשובים למתלוננים בהליך הפלילי, קורבנות העבירה, ובה בעת עליהם לייצג את האינטרס הציבורי בכללותו, שאינו עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של הקורבנות הישירים של העבירה. הפרקליטים נדרשים לפעול בהתאם למדיניות כללית של רשויות התביעה, אך גם להפעיל שיקול דעת עצמאי, מתוך מחויבות מוחלטת לצו המצפון שלהם ולאתיקה המקצועית. עליהם לעמוד כצוק איתן בפני קריאות פופוליסטיות, המבוטאות לעיתים על-ידי פוליטיקאים ועיתונאים מסוימים, להחמיר בענישה הפלילית, כאילו עונשים חמורים יותר הם המזור לחוליי החברה בישראל, ועליהם לעמוד בפני לחצים של גורמים אינטרסנטיים שלא להעמיד לדין אנשים מסוימים. הפרקליטים צריכים לבחון באופן ביקורתי את תיק החקירה, להעריך את מהימנות העדים, ולהחליט החלטה שהיא עצמה חורצת גורלות – ההחלטה האם להעמיד אדם לדין פלילי. הפער בין תנאי העבודה של הפרקליטים בשירות המדינה לבין אלה של עמיתיהם מן המשרדים המובילים במגזר הפרטי ניכר לעין. לא אחת ניתן לראות באולמות בתי המשפט את המספר הרב של אנשי הצוות שעומדים לרשות הפרקליטה מן המגזר הפרטי המייצגת את הנאשם, לעומת בדידותה של הפרקליטה מפרקליטות המחוז. מייצגי הנאשם זוכים להוקרה ולהערכה מיידית וישירה מן הנאשמים וקרוביהם; בעוד אנשי הפרקליטות זוכים בעיקר לביקורת, מצד הנאשמים או מצד הקורבנות הישירים, ולהתעלמות החברה בכללותה, שבשמה הם פועלים. לרשות פרקליטו של הנאשם עומד לא אחת חשבון הוצאות בלתי מוגבל כמעט, לשכירת שירותיהם של יועצים שונים ואנשי יחסי ציבור; והוא גם יכול לבחור באילו תיקים לטפל. עמיתו מן הפרקליטות אינו נהנה מכל אלה. במצב דברים זה, קיים קושי ממשי להבטיח שטובי עורכי-הדין יבחרו לשרת את הציבור בפרקליטות המדינה. אכן, במצב הנוכחי של שוק עורכי-הדין בישראל, ולאור הכוח הרב המוקנה לפרקליט בשירות המדינה, ניתן לאייש את המשרות הללו גם אם הפרקליטים יזכו לשכר הקרוב לשכר המינימום. המחיר של תהליך שכזה לא יראה אולי לעין, שהרי כתבי אישום ימשיכו להיות מוגשים, והליכים פליליים ימשיכו להתנהל, הרחק מעין הציבור. אך הפגיעה שתיגרם עקב כך בחברה בישראל עלולה להיות קשה מאד. מוטב לה לממשלה לשכור לעצמה, לציבור כולו, את טובי עורכי-הדין. על הממשלה לשכור את בעלי המצפון והיושר המקצועי. את אלה שאינם להוטים להרשיע בכל מחיר אלא שואפים אך ורק לחשיפת האמת ואינם מסתירים כל שביב מידע מבית-המשפט ומן הנאשם. את אלה שאינם חוששים להופיע מול עורכי-דין יקרים ומנוסים. המדינה צריכה לשכור את טובי הפרקליטים במדינת ישראל לשמש כתובעים. במדינות אחרות, ההכרה בחשיבות העצומה של התפקיד שממלאים עורכי-הדין בשירות הציבורי מתבטאת, בין היתר, ביוקרה הרבה שנלווית למילוי התפקיד. בנוסף, טובי בתי-הספר למשפטים בארצות-הברית מעניקים מלגות נדיבות למצטיינים מבין הבוגרים שלהם הבוחרים לכהן בשירות הציבורי, מתוך הכרה בחשיבות העצומה של התפקיד. גם אצלנו הכרחי לעודד את המצטיינים מקרב עורכי-הדין לשרת בפרקליטות המדינה. יש לשאוף לכך שתנאי העבודה שלהם יהיו קרובים ככל האפשר לתנאי העבודה במשרדי עורכי הדין המובילים. יש לעודד את הפרקליטים להרחיב את השכלתם, יש ליצור סביבת עבודה תומכת ונעימה, ויש להבטיח תנאי שכר הולמים. המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לפעול בעניין. כפי שיודע כמעט כל מי שנזקק לעורך-דין, הניסיון לחסוך באמצעות שכירת שירותיו של מי שמוכן לספק את שירותיו המשפטיים בזול, עלול להוביל להפסד עצום. במקרה הזה, הפסד של כולנו.