מדד ירושלים

כידוע "מדד ירושלים" לדרוג כתבי העת המשפטיים עורר ווכוחים רבים. במדד זה משתמשים לצורך קידום חברי סגל וגם לצורך מינויים. אין זה סוד שאני התנגדתי למדד ירושלים למרות שאינני חולק כי כתבי העת הם אינדיקציה לאיכות המאמר. עמדתי הייתה והינה כי מדד כתבי העת מעודד תרבות של תחרות ודירוגים ומדכא תרבות אינטלקטואלית. לצורך כך כתבתי שני דיאלוגים קצרים. האחד משקף שיחה דמיונית בין שני מרצים צעירים: ד"ר הראל וד"ר ניצן בתחילת שנות התשעים והשנייה שיחה בין אותם מרצים כשהם כבר פרופסורים בכירים בשנת 2012. חלק מן המושגים עלולים להיות זרים למי שאיננו מכיר את מוזרויות עולם כתבי העת המשפטיים. להלן הדיאלוגים:

דיאלוג 1: שנות ה 90

ד"ר ניצן: אני כותב עכשיו מאמר על ביקורת שיפוטית. אני טוען כי ביקורת שיפוטית מוצדקת מטעמים לא אינסטרומנטליים ולא על בסיס שיקולי יעילות.

ד"ר הראל: באמת? אני תמיד חשבתי כי ביקורת שיפוטית מוצדקת כי השופטים דואגים יותר לזכויות האדם.

ד"ר ניצן: לא ברור כלל. המחקרים האמפירים לא תומכים בזה. תקרא את טושנט בעניין. יש לו ראיות מעניינות. זה מרתק. אני לא זוכר איפה קראתי את זה אבל זה מבריק.

ד"ר הראל: שלח לי את המאמר. זה באמת נשמע מעניין.

דיאלוג 2: שנת 2012 בעקבות מדד ירושלים. שני המרצים קבלו פרופסורה

פרופ' ניצן: אני כותב עכשיו מאמר על ביקורת שיפוטית. אני טוען כי ביקורת שיפוטית מוצדקת מטעמים לא אינסטרומנטליים ולא על בסיס שיקולי יעילות.

פרופ' הראל: באמת? אני זוכר שכתבו את זה בהרווארד לו רביו אבל אני לא זוכר מי כתב או מה כתוב שם. לאיזה עיתון שלחת?

פרופ' ניצן: שלחתי ל American law reviews. יש התעניינות ב-Duke.

פרופ' הראל: רגע חכה שניה עם המאמר. למי יש זמן לשטויות האלה כמה אתה בגוגל סקולר היום?

פרופ' ניצן: בדקתי לפני 3 דקות ושלושים שניות. אני 750. חכה רגע (מוציא סלולרי). נראה לי שעדיין 750 אוף. אבל ב-SSRN יש המון הורדות. בדקתי לפני שבע דקות 38 שניות והיו 5000. חכה רגע אבדוק שוב...

פרופ' הראל: אהה לי יש 820 בגוגל אבל רק 4000 ב ssrn נכון ללפני שלוש דקות. אהה בוא נעזוב את הדברים האלה ונחזור לדבר עליך ועל המאמר שלך. ציטטת אותי במאמר? אתה זוכר שאני ציטטתי אותך במאמר על הסטטוס המשפטי של האשכים של הליוויתנים במשפט הבינלאומי.

פרופסור ניצן כן אל תדאג אתה מצוטט 5 פעמים.

פרופסור הראל תגיד עשיתexpedited אחרי Duke?

פרופ' ניצן: כן עשיתי אבל בינתיים אין תגובה. הרווארד דחו, שיקאגו לא ענו ווירגיניה כבר סגרו את הגליון.

פרופ' הראל: תתקשר לעורכים בני נעוות המרדות תגיד להם שאתה מישראל. יש שם יהודים חמים. כתבת שפוזנר ושאוול קראו את המאמר בהערת תודה?

פרופ' ניצן: כן כתבתי בהערת תודה גם את השם של קפלוב, ג'פרסון, וושינגטון ואובמה. אומרים שזה עוזר...

פרופ' הראל: תכניס גם רגרסיות. היום אמפירי הולך חזק.

פרופ' ניצן: אבל זה לא מאמר אמפירי.

פרופ' הראל: לא חשוב מה אכפת לך מה כתוב שם או איזה מאמר זה. העיקר שיכנס!! תגיד שהרגרסיה מוכיחה גם שהשמש שוקעת במזרח, זה בטח יעורר עניין.

פרופ' ניצן: רעיון מצויין. אם יידחה לאן לשלוח?

פרופ' הראל: בוא נסתכל על מדד ירושלים. אהה אני רואה ש JLS מדורג יפה. זה A.

פרופ' ניצן: אבל הטיעון שלי פילוסופי לא כלכלי.JLS מפרסמים רק כלכלי.

פרופ' הראל: לא חשוב תהפוך את הטיעון. תגיד שביקורת שיפוטית מיועדת לקדם יעילות- זה ילך נהדר. אל תשכח לאזכר את המאמר שלי העוסק במעמד המשפטי של אסטרואידים בעידן ההפרטה. יש לו כבר 15 אזכורים. הוא נמכר ממש טוב.

פרופ' ניצן: רעיון מצויין.

פרופ' הראל: למדנו משהו מאז שנות ה 90 אהה? אתה זוכר אז שאלנו על מה המאמר; מה התוכן; מה התיזה. לא היה חשוב לנו העתונים ולא הציטוטים. היינו צעירים...

פרופ' ניצן: כן לא היה אפילו גוגל סקולר או SSRN, זה נראה היום מוזר. איך ידעו כמה המאמר שווה?

פרופסור הראל: אם אני זוכר נכון הם קראו אז את המאמרים!

פרופסור ניצן: לא יכול להיות מתי הם הספיקו לקרוא? לא היה להם מה לעשות?

פרופ' הראל: כן אני כמעט בטוח שאז קראו את המאמרים והחליטו על בסיס התוכן. לא ברור לי כל כך למה התעסקו אז באובסיסיביות בתוכן. גם לא ברור למה חשבו שהתוכן רלבנטי לאיכות המאמר. התווכחו אז אפילו על הארגומנטים והיו כאלה אפילו ששלחו הערות למאמרים של אחרים בקשר לתוכן לא בקשר לסיכויי הפרסום או על איך לנהל את ה expedited. זה מוזר! לא?

פרופ' ניצן: התקדמנו מאז אהה יש פרוגרס במדע!